כעובד הייטק, התגובה הראשונה שלי היתה התנגדות לרעיון וחתימה על העצומה. גם ככה הסעיף שווי רכב עולה כל הזמן. עוד פגיעה במעמד הבינוני? עוד פגיעה בשכיר משלם המסים, זה שהכי קל להכניס יד לכיס שלו? אני אעבור על ההתנגדויות ואסביר מדוע שיניתי את דעתי.
לקחת רכב חברה נהיה כבר היום מאוד לא משתלם. בתעשיית ההייטק מקובל לנכות כ 3000 - שקלים מהשכר ברוטו של העובד. ההטבה הזאת כבר מורידה את השכר נטו בכ 1500 ש”ח. בנוסף, ברוב המקומות, נותנים תנאים סוציאליים: ביטוח מנהלים וקרן השתלמות על 80% מהשכר. כאשר לוקחים רכב, המעביד והעובד לא מפרישים עבור השכר שיורד עבור האוטו. אז גם הכספים המופרשים לטווח ארוך נפגעים בכ 700 ש”ח. עכשיו מגיע תורו של “שווי מס”: כאילו העובד קיבל 1330 ש”ח - ומזה מורידים מס הכנסה, מס בריאות וביטוח לאומי, כלומר עוד איזה 600 ש”ח *. אפשר לחשב הכל כאן.
לקיחת רכב חברה היום עולה בתרחיש סביר 2800 ש”ח נטו.
האם אחזקת רכב פרטי עולה כך? אם לא מדובר במונית, או בעבודה מרוחקת במיוחד, אז קשה מאוד להוציא כל כך הרבה על רכב פרטי - כולל ירידת הערך על הקניה. מה שקורה עם רכבי החברה (ליסינג), הוא שעובדים רבים רוצים “להעלות את המשכורת”, נוסעים המון, הופכים להיות הנהגים של החבר’ה, נוסעים בשטח**, ושורפים ים דלק (שבדרך כלל ניתן על ידי החברה ללא הגבלה). אין לכבות את המזגן ברכב חברה! גם לא ביום אביבי מקסים.
אבל כמה אפשר לנהוג? לרוב האנשים, שלא קורעים את הכביש, זה ממש לא משתלם. בשנה האחרונה, אני ועוד 3 חברים העובדים בתעשייה החזרנו את רכבי החברה (או לא לקחנו מכונית בעבודה החדשה). העלאת שווי השימוש תפגע עוד יותר במי שעוד יש לו רכב חברה.
אז למה אני בעד העלאת שווי השימוש?
הבום הגדול של עסקי הליסינג (למרות שלטעמי זה לא משתלם כבר היום), הביא לכך שרוב הרכבים העולים היום על הכביש הם רכבים של ציי החברות. כלומר, מי שלא עובד בהייטק - לא יכול להנות מההטבה הזאת - חוסר שוויון חברתי.
ולחזק: היבואנים מוכרים את רכביהם לחברות הליסינג בהנחות עצומות. כדי לפצות על כך, הן מעלות את המחיר ללקוחות פרטיים. למה זה גורם? זה גורם לכך שפחות אנשים קונים מכוניות חדשות. הגיל הממוצע של מכונית הנוסעת היום על כבישי ישראל היתה 5.9 ב 1997, ו 6.8 ב 2005. זה מפריך לחלוטין את הטענה כי העלאת שווי שימוש יגרום לצמצום תופעת הליסינג ובכך להזדקנות המכוניות על הכביש. תופעת הליסינג כבר הזקינה אותן.
המס המנוכה עדיין רחוק מלכסות את העלות האמיתית של רכבי הליסינג לחברה. כאשר החברה מעניקה רכב לעובד במקום משכורת, היא חוסכת עליו די הרבה כסף - למה שירוויחו עלינו?
במקביל, הממשלה מורידה את מס הקניה על מכוניות חדשות. המס כבר הורד ממרום 95% ל 89%, בינואר ל 84% ובסוף הרפורמה ל 72%. בנוסף, קבוצות הרישוי מתעדכנות כלפי מטה - מה שגם צפוי להוזיל את מחירי המכוניות החדשות. באופן הזה, יהיה יותר שוויון בין אלה שעובדים בחברות הייטק לבין אלה שלא עובדים בחברות הייטק. לכל הדואגים שצמצום כמות הרכבים בליסינג תגרום לאובדן הכנסות למדינה, אני יכול להרגיע - אנשים ימשיכו לנסוע במכוניות ויקנו מכוניות חדשות.
המדיניות של ייקור הליסינג והורדת המס על קניית מכוניות היא צעד בכיוון הנכון.
חשוב כמובן שזה יהיה הדרגתי. אבל זה לא מספיק. אפשר להשתמש בכלי המיסוי כדי לבצע מדיניות יותר סוציאלית: חוץ מקבוצות הרישוי, ניתן גם לעשות דיפרנציאציה במס הקניה כך שמכוניות עממיות וצנועות יהיו זולות במיוחד, והאחרות יותר יקרות. גם בשווי השימוש צריך לעשות בידול דרמטי בין מכונית מקבוצה 1 ו 2, המשמשות את עובדי המעמד הבינוני, לבים מכוניות בקבצות 3-7, שם צריך להעלות את שווי המס אפילו מעבר לעלות הליסינג - לחלוב את העשירים ולא את המעמד הבינוני.
בטיחות: בנוסף ניתן להשתמש בכלי המיסוי כדי לקדם את בטיחות המכוניות. מס יותר נמוך על מכוניות העומדות בתקני בטיחות מחמירים, ומס קניה דרקוני על מכוניות לא בטיחותיות. זה יכול לחסוך הרבה כסף למערכת הבריאות וגם לצמצם את מספר הנפגעים בתאונות דרכים.
איכות הסביבה: מכוניות היברדיות (כפי שמייצרים באיראן אויבתנו) ומכוניות דיזל קטנות (הנפוצות באירופה) הן הרבה יותר חסכוניות בדלק, ומזהמות את האוויר הרבה פחות. גם כאן, אפשר להבדיל בין מכוניות כאלה שיזכו לקידום על ידי מסים נמוכים, לעומת מכוניות הבנזין הרגילות, שימוסו באופן כבד יותר. זה יצמצם את זיהום האוויר וישפר את איכותו. זה גם יחסוך המון המון כסף למערכת הבריאות, אך ניתן יהיה לראות את התוצאות המבורכות רק בעוד הרבה שנים (טווח שפוליטיקאים כמו הירשזון לא ממש חושבים עליו).
כמובן שכל הדיון הזה היה מיותר אם היתה תחבורה ציבורית נורמלית בארץ הזאת.
ולסיום, תופעת הליסינג במיטבה: 3 מכוניות מדגם יונדאי גטס שהסתדרו יפה מול ביתי:
היה לי יונדאי גטס (מהעבודה כמובן) בצבע תכלת שענה לשם “גידי”. הוא היה חמוד אבל די חלש. כל הזמן רצה לאכול דלק… (לא מומלץ).
* הנתונים שהבאתי מבוססים על היכרותי עם שוק ההייטק. יש הבדלים בעלות הרכב, ההפרשות לתנאים הסוציאליים ועד. לצורך הפוסט לקחתי שכר של 15000 פלוס רכב מול 18000 ללא רכב, סתם בשביל החישוב.
** איזה רכב 4X4 הכי טוב? רכב חברה…
אין ספק, גם אני הייתי תומך בהעלאת המס במידה ורכב צמוד היה נחשב להטבה ולא לצורך.
א-מה-מה, שים לב שהם רצים להעלות את המס על הרכב הצמוד, כאשר על רכב חדש אתה עדיין משלם פי שניים משוויו האמיתי, ואין תחבורה ציבורית הולמת.
את המס על רכב צמוד היה צריך להעלות ביחס מדויק להורדה במס על רכב חדש, עד מצב שבו המס היחיד שאתה משלם על רכב חדש הוא מע”מ.
אני חושב שרוב האנשים הנוהגים ברכב מהחברה, משתמשים בו בעיקר כהטבה, וחורשים עליו רבות. לפי דעתי אתה חריג במרחק שאתה נוסע לעבודה.
אם מס הקניה על רכב חדש היה יורד לאפס, אז היו יותר מדי מכוניות על הכביש. אני בהחלט מסכים איתך שאין יחס ישיר בין העלאת שווי השימוש להורדת מס הקניה. גם 72% זה מזעזע.
אגב, חוץ מהתגובה של חיים אורון, היו עוד תגובות?
יכול להיות שהיו יותר רכבים, אבל אי אפשר להגיד מצד אחד שצריך להטיל מס עצום על הטבה שקיבלת מהחברה (אם נתעקש שזו הטבה) ומצד שני לא לאפשר לבנאדם לקנות רכב בלי לקחת משכנתא. כדי שזה יחשב להטבה צריך להגיע למצב שבו לא יהיה צורך בהטבה הזו, אחרת זה אוטומטית הופך לצורך.
מה שכן, כבר היום יש יותר מדי רכבים, ושוב זה נובע בגלל מחדלי ממשלות ישראל לדורותיהן, שלא השקיעו בתשתיות. אם הייתה תחבורה ציבורית הולמת, לא היה צורך ברכב צמוד, ושוב הממשלה היא זו שגורמת לנו לקחת רכב חברה, ואז הולכת וממסה את זה.
וקדחת, אף אחד לא התייחס.
אתמול שלחתי מכתב חדש לשר התמ”ת אלי ישי, אבל גם מהכיוון הזה אין לי תקוות מרובות לתגובה.
אני מצטער לגלות לך אבל יש חיים גם לא בהייטק. ובחלק מהמקרים המשרה דורשת שימוש ברכב: אנשי מכירות, אנשי שרות, טכנאים יועצים למינהם ונותני שרות ניידים אחרים שמה לעשות הרכב לא משמש אותם רק לנסיעות בסוף שבוע. בהצעה הנוכחית של שר האוצר גם הם ישלמו מס מלא על הרכב שמשמש ממש לצרכי עבודה.
אולי בקרוב תשמע מהאינסטלטור שלך את המשפט שאמרו הגששים לפני 30 שנה:
“תביא את האמבטיה לפה”
נ.ב.: שים שמשרד האוצר דואגים באופן תמידי להרוג כל פרויקט תחבורה ציבורית באיטיות. בגלל הזה עד היום, 13 שנה לאחר שרוני מילא הכריז על הרכבת התחתית כפרויקט הקנדציה שלו, אין רכבת תחתית בישראל.
מת”א לירושלים נוסעים ברכבת (אם בכלל) בשעה וחצי וכו’.
לגבי גיל הרכב מצ”ב התמונה המלאה שבאוצר לא כל כך רוצים שתראה:
המקור: למ”ס
קישור ללמ”ס
עפר, איך המדינה יכולה להבדיל בין מי שנוהג ברכב בעיקר לצרכי עבודה, לבין מי שנהנה מהאוטו כהטבה?
אתה מתכוון לפרסם את המכתב לשר ישי?
דב, אני מנסה להתעלם מהעולם שמחוץ להיי טק… סתם. ברור שיש הרבה אנשים שהמכונית היא כלי עבודה בשבילם, כמו שהמקלדת היא כלי עבודה עבורי. אבל כמו ששאלתי את עפר: איך המדינה תכיר בהבדלים האלה?
ולשניכם, אין ספק שאם המדינה היתה משקיעה ומתעדפת תחבורה ציבורית, ובמיוחד רכבות, שאינן נוסעות על הכביש, כל הדיון הזה היה שולי. אני לא חושב שרק משרד האוצר הורג את הפרוייקטים האלה. זה גם ענין של מדיניות ממשלתית כוללת.
הקונספט של שווי הרכב עבד לפי הממוצע:
הניחו כי מתוך 25,000 ק”מ שהרכב עושה 10,000 הם שימוש פרטי והיתר עבודה וכך מגיעים פחות או יותר ל-1,330 ש”ח.
העובדה שבמגזר ההיטק המצב מוטה לכיוון השימוש הפרטי מתאזנת על ידי מקומות אחרים שבהם יש שמוש רב ברכב לצרכי עבודה ממש (אצלי בעבודה ישנם אנשים שעושים 5,000 -10,000 ק”מ בחודש לצרכי עבודה).
אתה רוצה תבקש מכל משתמש לנהל יומן נסיעות ותמסה לפי השימוש בפועל.
(נ.ב: בעולם משתמשי המקלדת בלבד והתקשורת אין צורך להגיע לעבודה - ניתן לעבוד מהבית - כך שהנסיעה לעבודה הינה נסיעת עבודה ולא נסיעה פרטית למרות שמשרד האוצר חושבים אחרת)
נ.ב.: הכיוונית LTR פשוט דופקת את היכולת להגיב.
[...] הפערים בחברה הישראלית גדלים כל הזמן, ולצערי גם ממשלה בה עמיר פרץ הוא שותף בכיר, לא משנה את המדיניות. לפני כמה ימים עסקתי בנושא העלאת שווי השימוש למס על רכבי הליסינג. כל ההחבטויות אם לקחת רכב חברה או לא, רחוקות שנות אור מכל כך הרבה אנשים, שאם המעסיק שלהם יוריד 3000 ש”ח עבור הרכב, המשכורת שלהם תתאפס. אל מול החגיגה בשוק העבודה בהייטק, יש יותר מדי אנשים הנתונים מתחת לקו העוני, והרבה מתחת לשכר הממוצע במשק, שלא משקף כלום. [...]
Hi,
Just like you, I’m a Hi-Tech person, who encourage the increase of the taxes for Leased cars. Here’re articles I wrote about it:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3327989,00.html
http://news.walla.co.il/?w=/2952/1024040
I’d like to cooperate with you regarding this subject.
I didn’t finid your mail in your blog.
Please mail me
ofanan@gmail.com
קשקוש: הסיפור הבא לא מקורי שלי אבל תקשיב -
נניח שכל יום 10 אנשים יוצאים למסעדה לאכול.
> החשבון עבור 10 איש מסתכם ב- 100 ש”ח.
> אם הם משלמים את החשבון , באותה צורה שאנו משלמים את המיסים, זה
> יתחלק בערך כך :
> ארבעת הראשונים , העניים ביותר , לא ישלמו כלום.
> החמישי ישלם 1 ש”ח.
> השישי - 3 ₪.
> השביעי - 7 ש”ח.
> השמיני - 12 ש”ח.
> התשיעי - 18 ש”ח.
> העשירי העשיר ביותר ישלם 59 ש”ח..
>
> כך הם החליטו לשלם את החשבון:
>
> עשרת האנשים אכלו במסעדה יום יום והיו די מרוצים בסידור זה.
> עד שיום אחד , בא בעל המסעדה ואמר : “אתם לקוחות נאמנים וטובים -
> אז החלטתי לתת לכם הנחה יומית של 20 ש”ח,
> כך שהארוחה עכשיו תעלה רק 80 ש”ח”.
> הקבוצה רוצה להמשיך בתשלום לפי שיטת המיסים שלנו. אזי:
>
> ארבעת הראשונים לא הושפעו, הם ימשיכו לאכול בחינם.
> אבל איך תתחלק ההנחה בין שאר 6 הסועדים?
>
> איך הם יחלקו את ההנחה של 20 ש”ח כך שכל אחד יקבל את החלק שלו בצורה הוגנת.
> האם כל אחד יקבל הנחה של 3.33 ש”ח? (20/6)?
>
> אם יחלקו כך , הרי האיש החמישי והשישי יצטרכו לקבל כסף כדי שיאכלו
>
> אז בעל המסעדה החליט , שאת ההנחה יחלקו כפי שחילקו קודם את החשבון.
> האיש החמישי - יאכל בחינם.
> השישי ישלם 2 ש”ח.
> השביעי ישלם 5 ש”ח.
> השמיני ישלם 9 ש”ח.
> התשיעי ישלם 12 ש”ח.
> העשירי ישלם 52 ש”ח (במקום 59(
> המצב שנוצר עכשיו (מובן) היה יותר טוב עבור כל איש ואיש מששת
> הסועדים מאשר היה קודם וכל אחד שילם פחות מאשר קודם.
> ארבעת הראשונים המשיכו לאכול בחינם.
>
> אך בצאתם מהמסעדה - התחילו הסועדים להשוות את ההנחה שקיבלו.
> האיש השישי אמר: “אני קיבלתי רק שקל אחד מ 20 השקלים של ההנחה ,
> בעוד הוא (הצביע על העשירי) קיבל 7 ש”ח מתוך 20 השקלים”.
> האיש החמישי (זה האוכל עכשיו חינם)”כן , זה נכון, אני חסכתי רק
> שקל אחד בעוד שהוא (הצביע על העשירי) חסך פי 7 ממני , זה ממש לא פייר”
> האיש השביעי צעק ” זה נכון, למה הוא צריך לקבל 7 שקלים בחזרה ואני רק 2?
> עשירים מקבלים תמיד את כל ההטבות”
> “רגע אחד” צעקו 4 הסועדים הראשונים אנחנו לא קיבלנו כלום בכלל.
>
> “תמיד השיטה דופקת את העניים”.
> תשעת האנשים , הקיפו את האיש העשירי והחטיפו לו מכות.
> למחרת , הוא לא הופיע לסעודה , כך שתשעת הסועדים האחרים החליטו לשבת ולאכול בלעדיו.
> אבל ברגע שהם באו לשלם את החשבון , הם גילו משהו מאוד מאוד
> חשוב………..היו חסרים להם 52 ש”ח.
>
עכשיו בוא נעשה חשבון - כמה באמת שווה הרכב:
נסיעות פרטיות - בית - עבודה - בית - צריך לשלם 0 מס (בדיוק מאותה הסיבה שלא אשלם מס אם מונית תיקח אותי בוקר בוקר לעבודה.
כאשר הרכב במפעל יכול כל עובד לקחת אותו לסידורים על פי תורנות קבועה מראש. על זה אני צריך לשלם מס?
נסיעות עבודה - 0 מס!
יוצא שרק שליש מהעלות היא בעצם עלות פרטית עליה צריך לשלם מס. זה לא מגיע ל- 1300 ש”ח ולכן המס צריך לרדת ולא לעלות.
עמיר,
אני מכיר את הסיפור, ואני חושב שמי שסיפרה אותו היא שרי אריסון, לא בדיוק מופת הצדק החברתי…
הורדת מס הקניה על רכב במקביל להעלאת שווי שימוש יאפשרו ליותר אנשים לנסוע במכוניות. צמצום תופעת הליסינג יתרום לירידת מחירי המכוניות כיוון שהיבואנים לא ייאלצו לסבסד את הנחות הענק לחברות הליסינג על ידי ייקור המחירים למגזר הפרטי.
ואם עדיין יותר לך אוטו מהחברה (למרות שגם היום ברוב המקרים זה לא משתלם), זה כנראה בגלל הנוחות. ולנוחות, מה לעשות, יש מחיר.
בהחלט לא הגיוני שמנכים משכרך כסף עבור המכונית, ולמעשה כולם משתמשים בה על בסיס קבוע.
עד כמה שאני יודע, רוב עובדי ההייטק נוסעים הרבה יותר כאשר הם נוהגים ברכב חברה מאשר עם רכב פרטי, כך שחלק קטן מהנסיעות הם לעבודה ובחזרה, והשאר נסיעות פרטיות.
[...] התשובה שלי [...]
מה קורה לגבי רכב שמשקלו מעל 3.5 טון
לגביו שווי שימוש ברכב הוא 0
האם הוא עדיין ישאר כך?
משה,
מצטער, אין לי מושג.
נכון לרגע כתיבת שורות אלה, משרד האוצר טרם הכריע…
תשובה לשאלה בעניין רכב מעל 3.5 טון, ותיקון אי הבנה רווחת:
מבחינת המס, נסיעה אל העבודה וממנה אינה “נסיעת עבודה”.
“נסיעת עבודה” היא כזו המתבצעת בזמן העבודה, לדוגמא: נהגי מוניות, מובילים, ספקים.
עכשיו ברור למה רכב כבד לא צריך לשלם שווי מס?
יתר על כן, כל מי שמדבר על זה שהוא משלם על רכב צמוד יותר מרכב פרטי, “שוכח” פרט אחד קטן: ברכב צמוד יש מי שלוקח אותו למוסך, דואג לביטוח ולעתים קרובות גם מנקה, משלם השתתפות עצמית וכו’. זה שירות. וזה שירות שהוא לחלוטין לא הכרחי לצורך ההגעה לעבודה, או לצורך העבודה עצמה (עובדה שיש עובדי הייטק, שמסתדרים עם רכב פרטי). ועל שירות, שמזמינים, שלא לצורך העבודה - צריך לשלם. מהנטו
[...] האם משתלם לקחת רכב בליסינג? המחשבון יענה January 5th, 2007 by Yohay Elam אני כבר עניתי על השאלה הזאת. התשובה היא: לא. אז למה אני עוד פעם מתעסק עם הנושא? הגיע אליי באימייל גליון אקסל המאפשר לחשב האם זה משתלם. שווי המס הוא 1330 כמו שהוא היום לקבוצה 2. [...]
[...] עדכון: העלאת שווי השימוש ברכבי הליסינג - צעד בכיוון הנכון - מה שכתבתי במקור על הנושא עם כל הנימוקים שלי. דרך הפוסט הזה הגעתי לכל החבורה הנזכרת לעיל. [...]
יוחאי בפוסט אתה כותב: “הבום הגדול של עסקי הליסינג (למרות שלטעמי זה לא משתלם כבר היום), הביא לכך שרוב הרכבים העולים היום על הכביש הם רכבים של ציי החברות. כלומר, מי שלא עובד בהייטק - לא יכול להנות מההטבה הזאת - חוסר שוויון חברתי.”
אני חייב לתקן אותך, האם שטראוס, אוסם, עלית, טמבור והרשימה ארוכה חברות הייטק??
אנא דייק בדבריך מכיוון שבאוסם יש יותר אנשים שנוסעים ברכב החברה מאשר בחברת ההיטק שאני עובד בה, באופן יחסי כמובן.
ולידיעתך ולידיעת המעונינים, לאחר הכרות עם עובד אוסם שנוסע ברכב חברה צמוד הוא משלם את המס בלבד, כלומר שווי שימוש.
זאת אומרת שזה שהחברה בה אני עובד מגלגלת את ההוצאות החודשיות על תשלום הרכב אלי הוא בהסכמה מלאה, בהתאם לחוזה.
לפיכך אני רוצה לשאול אותך, האם יש שוויון חברתי ביני (עובד הייטק שמשלם את שאתה מתאר) לבין אותו עובד אוסם?? איפה הצדק בכך?
המלצה סופית תלמד את הנושא עד הסוף בנוגע לשוויון חברתי, ואם בשוויון חברתי עסקינן אז עדיף שתדבר על חוסר השוויון שקיים בקבלה למוסדות אקדמיים לעולי אתיופיה לדוגמא, או על חוסר השוויון בהשקעות מדינה באיזור פיתוח שונים.
אני למדתי קשה ועבדתי קשה על מנת להגיע למקום בו אני נמצא היום וליכולת שלי להשתמש ברכב חברה צמוד, זה שאנשים אחרים לא יכלו לעשות כן לא מהווה בעיה שלי ולכן, מדוע שאני אשלם יותר?
תודה
נעם, תודה על התגובה המושקעת.
אותו עובד באוסם שהזכרת, קיבל למעשה העלאת בשכר בגובה 300 ש”ח. זה ענין של אוסם מול העובד, ולא ענין של המדינה.
תופעת הליסינג, בה עובדים מקבלים רכב כהטבה ועושים המון נסיעות שלא לצרכי עבודה אופיינית למגזר ההייטק, אבל היא לא נחלתו הבלעדית.
אני בהחלט מסכים איתך שיש חוסר שוויון חברתי בעוד המון תחומים במדינה שלנו: אפליות על רקע דת, גזע, עדה, ומין.
[...] המגדלים עותרים לבג”צ ומבקשים בדיוק את מה שאסור להם לבקש: תשלום בעבור שינוי החוק. דמיינו מצב חוקי א’ עד לפני שבועיים, נניח שיולדת זכאית לחופשת לידה של 12 שבועות; באה שלי יחימוביץ’ ומגישה הצעת חוק להארכת אותה התקופה ל14 שבועות, ולאחר פשרה בממשלה מסתפקים ב13 שבועות ומניחים את ההצעה על שולחן הכנסת. באה חברת X ייזום פיתוח שיווק ייעוץ וניהול בע”מ ותובעת (אגב, למה בג”צ כאן? יש סמכות בכלל?) מהמדינה, ואולי אפילו אישית משלי, את הכסף שנגרם לו כנזק (ולא את הכסף שביטוח לאומי שילם) עקב הארכת החופשה, נזק לגיטימי לכאורה. האם אותו מעסיק זכאי לתשלום?נניח שמחר תעבור רפורמת הליסינג, ובפועל הנטו של עובדי ההיי-טק יקטן, האם יוכלו עובדי ההיי-טק לתבוע את המדינה על ההפסדים בפועל שנגרמו להם? אני מניח שהתשובה תהיה ברורה לכולם. [...]
[...] מגיעה בקרוב להכרעה בוועדת הכספים של הכנסת. הבעתי את דעתי החיובית בנושא מספר פעמים, ואף הייתי מעורב בהקמת האתר [...]
יוחאי, הרבה זמן לא דיברנו (אנאפורנה, זוכר?)
הכל טוב ויפה, ואני בתור נהנה מהשיטה בטח לא רוצה שהיא תשתנה. הבעיה היא שאין אלטרנטיבה ראויה. אני במקרה עובד ליד הבית, וממש לא משתלם לי להחזיק רכב חברה, אבל לשם הנוחות אני מחזיק, כי זה פשוט נח. ברגע שיעלו את המס אחזיר את האוטו כי זה פשוט לא ישתלם כלכלית, חד וחלק. לא אוכל לממן לעצמי אוטו חדש ואיאלץ לקנות רכב יד שניה או לוותר כלל על רכב.
בוא נודה, התחבורה הציבורית בארץ מזעזעת!!!! אין באמת חלופה ציבורית ראויה. חוכמה קטנה מאד של המדינה להגיד שבשם זיהום האוויר יש לעודד תחבורה ציבורית. איך אסע בשבתות לאכול גלידה? למה בבת אחת אם אני מחויב ל3 שנים לחברה, פתאום נופלת עלי צרת מס ואין לי שום דרך יציאה כי המדינה החליטה לעלות מיסים (כי זה מה שקורה בפועל). אני לא רואה את המס הזה חוזר אלי בקרוב וחברת הליסיג לא תוותר לי על הקנס… בכלל, השיטה די אכזרית, פתאום מחליטים שאני טוחן את האוטו לנסיעות פרטיות, אבל אני בכלל משתמש בו רק 20% מהזמן לרווחתי. ואם האוטו שלי כבר בן שנתיים?
בקיצור, הטבת המס הזו כמו שהיא נקראית, היא אכן הטבה. אין חלופות ראויות, נטל המס בשורה התחתונה יגדל והמדינה, מכורח הנסיבות תקבל פחות כסף ממיסים. לפחות שיורידו את מס ההכנסה בעקבות כך. (ראיתי שיש עודף תקציבי של 15 מיליארד מהתחלת השנה. אני לא רואה סיבה שאני צריך לממן מס הכנסה שלילי בשביל לתת לפראזיטים פרס מכספי. זו הרפורמה כחבילה. שלפחות יורידו את מס ההכנסה אם יש כ”כ הרבה כסף בקופה)
איתי, אכן הרבה זמן… איפה האנאפורנה ואיפה אנחנו…
אני שמח שהגעת אליי. מווינט?
השיטה הנוכחית פשוט מפלה בין חלק מאוד מצומצם מהמעמד הבינוני לבין כל השאר. התוכנית המדוברת (שכרגע נקברת בוועדת הכספים) היא להוריד את מס הקניה על רכב, במקביל להעלאת שווי המס על הליסינג. באופן הזה, יהיה יותר זול לקנות אוטו פרטי. בנוסף, ההנחות הגדולות שניתנות לחברות הליסינג מאלצות את היבואנים להעלות את המחיר לקונים הפרטיים, כדי לפצות את עצמם על ההעלאות הסיטונאיות. אם וכאשר יהיה שינוי, זה עוד גורם שיוריד את מחירי המכוניות.
כמו שאמרת, השיטה אכן דפוקה. גם חברות ההייטק נהנות לקשור את העובד אליהן דרך הרכב.
עם 15 המיליארד אפשר לעשות המון דברים. תחבורה ציבורית ראויה היא אחת מהן. רכבות (רגילות, עיליות, תחתיות) הן אלטרנטיבה מעולה לכביש. מערכת רכבות טובה היתה חוסכת פקקים, זיהום אוויר, מסים ועוד. במקום זאת, רק בונים עוד כבישים ועוד מקומות חניה. אני מקווה שגם זה ישתנה.
“ההנחות הגדולות שניתנות לחברות הליסינג מאלצות את היבואנים להעלות את המחיר לקונים הפרטיים, כדי לפצות את עצמם על ההעלאות הסיטונאיות”
מאיפה הבאתם את השטות הזאת??? ועוד לחזור עליה כל כך הרבה פעמים… באותה מידה יכולתי לכתוב:
“הרווחים הגדולים של היבואנים ממכירת רכבי ליסינג מאפשרות להם להוריד את המחיר לקונים הפרטיים”
וזה הגיוני באותה מידה, מה הקשר, מישהו מכריח אותם? עשיתם איזה ניתוח פסיכולוגי של כל היבואנים והגעתם למסקנה שהם נאלצים לתת הנחות ולוקחים את הכסף מהקונים הפרטיים המסכנים.
בולשיט!!!
אגב, אני חושב שצריך להעלות את שווי השימוש, את רכב החברה החזרתי, לא כלכלי וגרם לי לנהוג ב “מאזדה” במשך 3 שנים…
אבל כל פעם שאני רואה דמגוגיה זולה… לא יכול להתאפק.
האם עובד שלוקח רכב דרגה 4 בגלל שיש לו משפחה בת 5 ילדים ועוד הורים 2 מצריך רכב 7 מקומות האם הוא יצטרך לשלם דרגה 4 .ישנן שמועות שבמקרה זה ישלם רק דרגה 2.
אשמח לקבל מידע בנושא
דני, אני לא מכיר את המקרה הספציפי הזה. אולי באתר של משרד האוצר תוכל למצוא תשובות.
[...] מכיר את איתמר מאז שכתבתי לפני כשנתיים על העלאת שווי השימוש בליסינג. איתמר יצר איתי קשר, וביחד עם עוד פעילים ירוקים שאיתמר [...]
האם מישהוא יודע מה שווי רכב , לצורכי מס , לרכב צמוד שמשקלו מעל 3.5 טון כמו סאוונה ?
או לחילופין רכבים שקבוצת הרישוי שלהם “0″ ואינה מופיעה ברשיון הרכב ?