סומנתי על ידי שרון, שסומנה על יד כרמל, יוזמת המשחק המשחק (המקורי במחוזותינו).
כמו שעשו האחרים, אני אתחיל בלהעביר את השרביט: אריק, דרומי, ואן דר גראף אחותך, כוסית עם אובסיית שואה, כמעט 30, לרמן, ושקדיה. אשמח אם תמשיכו את השרשרת.
טוב, אז הבעיה שלי היא, שאני לא זוכר יותר מדי. אנסה להעלות מזכרוני. בנשת 1987, לרגל יום הולדתי העשירי קיבלתי מחשב (XT). כבר אז יצא לגעת קצת בתיכנות. אבל לא בזה עסקינן.
המגע הראשון שלי עם רשת מחשבים היה בתחלית שנות התשעים כשבבית הספר התיכון היה פרוייקט של תקשורת עם בתי ספר אחרים. אני לא זוכר אם זה היה BBS או משהו אחר. מה שאני כן זוכר, הוא שהתכתבתי עם אנשים שגרו באיזה חור בערבה, ומישהו שם אמר לי שיש לי שם מוזר. פעם בשבוע היינו מתחברים ומחליפים מסרים. זה לא נמשך יותר מדי זמן. נדמה לי שמדובר ב 1993.
רשת בצורת אינטרנט זכיתי לפגוש בשנת 1996. הייתי בשירות צבאי באותו זמן. אמי, העובדת כמורה, קיבלה חיבור בחינם. הייתי מתחבר אחרי 22:00 כי היה אפשר לגלוש ללא הגבלה במחיר שיחה אחת (ולקוות שאחותי לא צריכה לעשות טלפונים באותו זמן). נדמה לי שהאתר הראשון שגלשתי אליו היה של דיסני, כי זה מה שהיה כתוב בחוברת ההסבר שאמי קיבלה.
תוך מספר חודשים, גיליתי כמה דברים הרבה יותר מענינים. התלהבתי מלגלוש עם נטסקייפ בעולם הגדול. ושעות הייתי מבלה בחדרי ה IRC השונים ובצ’אטים באתרים ישראלים. היו גם סתם שיחות מענינות אבל קשה לי לזכור הרבה חוץ מלחפש בחורות. נדמה לי שרק פעם אחת יצאתי עם מישהי משם.
כשהבנתי שיש יותר מדי בחורים צעירים כמוני ומעט מדי בחורות, עברתי לכיוון השעשועים. עליתי בדמות של בחורה, לעתים כזו שמדליקה את הבנים שיגעתי איזה מישהו כשהייתי בדמות של קצינת ספורט חרמנית שזרקה את החבר הקודם שלה בגלל שהוא היה פסיבי במיטה. לפעמים כזו שמדליקה את הבנות (inbal-f2f בעצם הדליקה גם הרבה בנים). במקרה אחר, יחד עם עוד מישהו, זיהינו מישהו מוכר, ועלינו בתור מישהי מהתיכון של הנמתח. דחפנו לו פרטים מהתיכופוניסט, ועצרנו אותו רק כשהוא עמד להתקשר לבחורה התמימה.
המתיחות האלו היו חלק קטן מהעשייה בצ’אטים, אבל אני זוכר אותם היטב…
ההמשך היה בשנת 1998, כאשר התחלתי בחיל וברעדה לעבוד בחברת הייטק. די מהר הגעתי לפיתוח אינטרנט עם ASP של מיקרוסופט. השאר כתוב בקורות החיים שלי.
דווקא בשנה האחרונה, בה אני מקשקש בבלוגים (סיפור הבראשית שלי), אני לא עוסק בפיתוח אינטרנט. ואולי טוב שכך…
“כשתראה את הלטאה מסתובבת – סימן שזה עובד”…
ברשותה של כרמל, שהציתה משחקרשת חדש וגם את הפוסט הזה (שכנראה ישב וחיכה ליציאתו לאוויר העולם כבר זמן רב), גם אני החלטתי אם כן, לשתף את הקוראים ב…
[...] יוחאי צירף אותי למשחק החדש שמתרוצץ ברשת: איך הכרתי את האינטרנט? [...]
הו הו הו. שובב!
בהחלט הייתי שובב ברשת (לא מחוצה לה) כשהייתי צעיר…
וואו, אני ממש זוכר את אותו היום, היה לי מחשב פנטיום 3 (יאפפ, אני לא כזה ענתיקה כמוכם) והאנטרנט שלי היה 56Kb\s (ההוא של הטלפון). נראה לי בשנת 2001 או משהו…
אני יכול לפתוח גם משהו כזה בבלוג שלי? ^^
tuxSticky – פנטיום כבר ידע לנגן mp3 – נולדת בזמן טוב…
וכמובן שאתה גם יכול לכתוב על הנושא בבלוג שלך.
הפעם הראשונה שלי…
למרות הכותרת המבטיחה, אני פשוט נותן כאן את חלקי הצנוע במשחק הנוכחי בבלוגייה שהחלה כרמל , אשר סימנה את שרון,שהעבירה השרביט ליוחאי שבנדיבות …
גם אני מנסה נואשות להיזכר איך לעזאזל התחלתי
אבוי. אכתוב כשאזכר, בחיי.
ונדר, אשמח לקרוא את סיפורך, גם אם הוא לא מלא עקב חורים בזכרון (כמו במקרה שלי) .
[...] לנויפלד (אחד הבלוגרים הרחוקים יותר ממני גיאוגרפית) וליוחאי (אחד הקרובים ממש) ששירבטו אותי למשחק. אני בקושי הצלחתי [...]
יוחאי, אני עובדת על זה… בחיי…
אני אפילו זוכרת את המחשב הישן שלנו עם המסך השחור-ירוק, אבל החלק עם האינטרנט קצת נמחק לי…
vandersister, קחי את הזמן, גם לי היו חלקים מחוקים…
חכה חכה עד שאחזור מלונדון ונשחק אישזאב ונעשה פאורפוינט-קראוקי… בלוגרים יפסיקו עם המשחק המטופש הזה וישחקו משחק אמיתי.
שלח לי מייל לכתובת שלי מישהו@האתר_שלי יש לי שאלה לשאול ואין לי מייל מעודכן שלך.
נשמע משחק משעשע. בינתיים הבלוגוספרה הישראלית מלאה במשחקים וירטואלים…
[...] יוחאי צירף אותי למשחק החדש שמתרוצץ ברשת: איך הכרתי את האינטרנט? [...]