זכיתי להיות במפגש מאוד מענין בנושא תחבורה ציבורית. הנאום המרכזי היה של סגנית ראש עיריית לונדון ניקי גברון. ההרצאה התמקדה במס הגודש שהונהג שם, ושיש לו תוצאות דרמטיות ביותר. הגעתי להרצאה דרך מר לרמן, שגם הפנה אותי לכתבה הזאת בווינט, שמסכמת היטב את האירוע.
אני ממליץ לקרוא את הכתבה, ולהמשיך לקרוא כאן עוד כמה נקודות מענינות וקצרות שליקטתי מפי ניקי גברון, אותם הכתבת יעל עברי-דראל לא ציינה:
- צפיפות הערים חוסכת משאבים, במיוחד תשתיות.
- משנת 2000, איכות הסביבה היא ערך עליון בלונדון. כלומר, שיקולי הסיבה גוברים על כל שיקול אחר, ובאנגלית overriding policy.
- לערים הגדולות בעולם יש תפקיד מכריע בצמצום פליטות ה CO2. יש להעביר יותר סמכויות וכספים מהממשלה לערים כדי להתמודד עם זיהום האוויר.
- מחקרים עדכניים מראים שזיהום האוויר גם יכול לגרום לאסטמה, לא רק להגביר אותה.
- זיהום האוויר בלונדון ירד ב 15% מאז יישום התכנית.
- הגורם העיקרי היום לפקקים בלונדון הם שיפוצים שנערכים במערכת המים המופרטת.
- הממשלה הבריטית השקיעה 600 מליון פאונד בתכנית מס הגודש.
- העסק רווחי: פרוייקט מס הגודש מרוויח 122 מליון פאונד בשנה.
- ול 38% מתושבי לונדון אין מכונית.
נושא האכיפה הועלה בכתבה בצורה נרחבת, אך אני רוצה להדגיש את מילותיה של גברון. היא דיברה על אכיפה דרקונית draconian enforcement. ובישראל, על אחת כמה וכמה.
ומה דעתה על תל אביב? גברון סיירה רק שלוש שעות בעיר והיתה עסוקה בעיקר בשיחות עם אנשים. למרות זאת, מתצפית ממרכז עזריאלי היא התרשמה שיש בתל אביב יותר מדי מגרשי חניה. מגרשי חניה הם בזבוז אדיר.
בהמשך הערב עברה רשות הדיבור לארגונים הירוקים. אני אשאיר לפרשן לעניני תל אביב להרחיב בנושא הזה.
אינפורמציה מאלפת,תנאי לפעולה. איך הולכים הלאה?האמ דב חנין עשוי להיות כתובת לעינין זה?האם אלה החלטות מוניציפליות או ממשלתיות?
ההחלטות בענין הזה מושתפות לכל הרשויות בגוש דן, וגם למשרד התחבורה. עד כמה שידוע לי, דב חנין כבר עוסק בענין הזה.
“הגורם העיקרי היום לפקקים בלונדון הם שיפוצים שנערכים במערכת המים המופרטת.”
מאוד נכון. מחליפים את מערכת המים הויקטוריאנית והתוצאות מורגשות היטב ברחוב. אחת הבעיות היא גם שהרחובות בתוך לונדון מאוד צרים ובדרך כלל כוללים נתיב או שניים מקסימום לכל כיוון. כשחשבו על כרכרות לא חשבו על אוטובוסים ומשאיות.
אמיר, תודה. גברון הזכירה שרחובות לונדון צרים במיוחד, שכחתי לציין זאת.
היא רמזה שחברות המים הפרטיות אחראיות לנזילות הרבות שדורשות שיפוצים, ולא רק לכך שהמערכות נורא עתיקות.
האמת היא שאני בוש ונכלם להודות שדווקא לאחרונה עברתי להשתמש באוטו.
מצד שני – האופציות האחרות פשוט לא אפשריות לגבי. עד שלא תהיה תחבורה אחרי שמונה בערב ממקום נידח כמו האוניברסיטה, למקום נידח אחר כמו עזריאלי, אין סיכוי שאשתמש באוטובוסים (יש דרך להגיע. עם החלפת אוטובוסים שבאים בצורה לא ברורה ולא סדירה בדרך). שנה שעברה חייתי על אופניים, אבל לאחרונה הוציאו את האופציה הזאת מהחוק (ולא. לרכב על המדרכה עם קסדה בחום הישראלי + הסחבות איתה כל היום, פשוט לא שווה את איכות הסביבה שהיא מצילה).
אז אני רוצה, באמת רוצה לעבור לתחבורה ציבורית – אבל עד הסיפור די בלתי אפשרי עד שתקום הרכבת הקלה או שישתנה מערך האוטובוסים. בינתיים, כל חוק שיגביל אותי בנהיגה בתוך העיר, יהיה עוד חוק בסדרת החוקים שמנסה לאמלל את חיי האזרח. קצת נראה לי לא רלוונטי לדון בו כרגע.
לעומת זאת – ברגע שתשתפר התחבורה הציבורית – אהיה הראשון שיתמוך בסגירת העיר למכוניות פרטיות.
ניימן, התחבורה הציבורית בתל אביב, ובגוש דן בכלל, היא נוראית. יש תוכניות מגירה מאוד מפורטות באשר לשינוי כולל במערך בתחבורה הציבורית. ביצוע התכניות מתעכב מכל מיני סיבות שאני לא יודע אותן.
להסתובב עם קסדה בשביל אופניים זה בהחלט עונש…
אם מדברים על התחבורה הציבורית בלונדון חייבים להזכיר את העובדה שהרכבת התחתית מפסיקה לעבוד בין חצות לאחת בלילה וכך גם רוב קווי האוטובוס מלבד קוי לילה שעוברים בתחנה פעם בחצי שעה, וברחוב לונדוני בשלוש בבוקר זה מרגיש יותר כמו שלוש שעות.
בשש שנים שאני חי כאן ראיתי כיצד נוספו עוד קוים וכיצד אוטובוס הקומותיים הכה צפוף ולא נגיש לעגלות וכסאות גלגלים הוחלף באוטובוס ארוך מרווח שכולל רמפה. ההיבט השלילי הוא שכפי שציינתי, זה יוצר עומס בשכונות עם הכבישים הצרים שצריכים להתמודד עם עומס תחבורה ציבורית גדול יותר. אוטובוס הקומותיים הקלאסי היה מאוד פוטוגני אך חווית הנסיעה בו היה נוראית. הוא תוכנן בשביל ננסים והמעברים היו צרים יותר מאלה שאפשר למצוא במערות המכבים.
ובשביל להוסיף מימד ויזואלי מסוים, זאת השכונה בה אני מתגורר מזה חמש שנים..
http://www.flickr.com/search/?q=stokenewington&s=int
ניימן – מהאוניברסיטה לעזריאלי אפשר להגיע די בקלות ברכבת. בניגוד לנסיעות מחוץ לעיר, מדובר על נסיעה של כעשר דקות ברוטו בתדירות גבוהה מאוד.
השאלה היחידה בעצם היא איפה אתה נמצא באוניברסיטה וכמה קל לך להגיע אל תחנת הרכבת.
אמיר, אוטובוס כל חצי שעה עמוק בלילה נשמע לי סביר, ופרופורציוני לכמות התנועה. באמסטרדם אני זוכר אוטובוס לילי כל שעה. אתה הורס לי את המיתוס של אוטובוס הקומותיים הלונדוני…
התמונות יפות, חלקן מאוד מקצועיות. אבל אני הייתי שמח אם היית ממקד אותי (ואת הקוראים האחרים) בתמונות שאתה צילמת מהשכונה.
דור, עד כמה שאני יודע, אכן יש בעיה להגיע מחלקים מסוימים של האוניברסיטה לרכבת. יש איזה שאטל לרכבת, אבל הוא לא יעיל במיוחד.
יוחאי, רציונאלית אני מסכים איתך שחצי שעה זה סביר אך האמן לי שחצי שעה בחורף לונדוני ברוב השכונות כאשר העיר הולכת לישון בחצות (מלבד במרכז התיירותי בעיקר) מרגיש בלתי סביר בעליל
אוטובוס הקומותיים הוא באמת רק מיתוס. ולחשוב שהיו צריכים להעסיק מישהו אחד בשביל לנהוג באוטובוס ועוד מישהו בשביל לבדוק כרטיסים מאחורה. אני זוכר שפעם אחת ישבתי במושב הרחב שמיועד למספר אנשים ומצאתי את עצמי מסורדן (מלשון סרדין) בין שני אנשים כאשר עלתה אשה מבוגרת וניסתה למצוא מקום ביננו. “גברת, המושב הזה מיועד לשלושה אנשים” אחד מהם השיב לה והיא החלה להתווכח איתו שהוא ומאז ומעולם היה מיועד לארבעה אנשים ושלושתנו לא בדיוק היינו רחבים. כנראה שפעם אנשים היו רזים יותר.
לגבי הצילומים, מהשכונה עוד לא ממש צילמתי אך לפני כמה שנים החלטתי לעשות צעדת שבת ולתעד כל חמש דקות את הנוף מסביב וזאת התוצאה:
http://www.amirdotan.com/images/timestamp1
לפי הדף הזה באתר של דן, נראה כי הקווים היחידים המחברים את האוניברסיטה עם הרכבת הם 27 ו-112, שזה באמת קצת.
עדיין, במידה וניימן גר בקירבת עזריאלי והוא לא לומד באזור הצפוני של האוניברסיטה (והמרוחק מהרכת), יכול להיות שזה עדיף מנסיעה ברכב על כל המשתמע מכך.
אמיר, אני מכיר ולא מוקיר את הקור של לונדון.
כנראה שחיסול אוטובוסי הקומותיים צריך להיות בשלב הבא בתוכניותיה של גברון.
אהבתי את סט התמונות! נתתי לי השראה לפרוייקט דומה בתל אביב, אבל זה דורש תכנון וסבלנות. כשהייתי בלונדון בפעם האחרונה, לפני שלוש שנים, גרתי בקמדן טאון. עשיתי פחות או יותר את המסלול שלך בקטע מקמדן טאון עד מרכז העיר. אחר כך המשכתי לביג בן ומשם לגדה הדרומית המתעוררת של הנהר. היה ממש כיף!
דור, תודה על העדכון. אני מקוה שניימן ישתכנע לוותר על האוטו לטובת הקוים (הבודדים) האלה + הרכבת. חוץ מזה, נדמה לי שיש כמה קוים של אגד, 74 ו 86, ואולי עוד קוים שמגיעים מרמת אביב לעזריאלי.
פרוייקט מהסוג הזה דורש בעיקר שעון
[...] יש תחבורה ציבורית יותר טובה יוחאי עילם זכה להיות במפגש בנושא תחבורה ציבורית. הנאום המרכזי היה [...]
[...] שמדובר על לימוד חד-גוני שמתעלם מהמציאות, החליט טל וולפסון ללמוד בחוג לכלכלה באונ‘ העברית , כי הוא מאמין שעולם [...]
אני משתמש ברכבת פעם בשבוע בממוצע. למה לא יותר? כי יש המון הליכה לתחנה ומהתחנה (הבניין למתמטיקה נמצא בצפון האוניברסיטה). 20-25 דקות של הליכה בכיף ככה. בלי רכבת לוקח לי 50 דקות להגיע ברגל (גם קורה מדי פעם) – כך שיעיל, זה לא.
את אופציות האוטובוסים חקרתי, בדקתי ומיציתי מכל כיוון אפשרי. הקווים שיוצאים קרוב לביתי (קו 45) לא סדירים ומסתיימים מוקדם. קווים אחרים גם מרוחקים, וגם לא פועלים כמו שצריך בשעות החזרה שלי (כאמור, אחרי שמונה בערב).
אולי זה גם משבר פסיכולוגי שלי בנידון. שנתיים חייתי על אופניים. באמת, כל יום – בגשם, בחמסין, רכבתי הלוך-חזור לאוניברסיטה. מה לעשות שכרגע האופציה ירדה..
ניימן, 20-25 דקות הליכה + רכבת זה באמת מוגזם. חשבתי שקו 45 הוא די תדיר, הרי הוא חורש את כל ז’בוטינסקי.
כנראה שכולנו נצטרך לחכות לרפורמה האדירה בקווים שמתוכננת בעיר. שרק תצא כבר אל הפועל…
הייתי במינגלינג שלפני. אני חושב שאפילו שראיתי אותך, אבל לא הייתי בטוח שזה אתה (סורי…).
התחבורה הציבורית בתל אביב היא דווקא מצויינת לעומת ירושלים… שם הייתי עם אוטו לצערי, פה אני עם אוטובוסים (ורגליים)…
הרבה זמן לא זכיתי לשבת בקו 42, כך שהתחבורה הציבורית פה היא עדיין נוראית…
עידן, גם אני חשבתי שזה אתה, אבל גם לא הייתי בטוח… וכבר קרה לי הרבה שפניתי לאנשים לשווא…
צ’מע, בירושלים לא נוסעים לשום מקום, אז זה לא משנה. אבל בתל אביב אנשים בתנועה כל הזמן.
כן. הצפיפות בעיר הזו הורגת אותי…
[...] רק אחרי 3 שנים של שדרוג כולל של מערכת התחבורה הציבורית באוטובוסים ומתן אלטרנטיבה אמיתית לתושבי לונדון ולעובדים במרכזה – הוטלה האגרה. וגם האגרה עצמה היא דיפרנציאלית – רכבים “ירוקים” (לדוגמה היברידיים) משלמים פחות. אם זכור לי נכון, היא סיפרה שההלוואות שהעירייה לקחה כדי לשדרג את המערכת מומנו בחלקן ע”י ההכנסות העתידיות של האגרה. עוד נתונים מתוך ההרצאה אפשר לקרוא כאן. [...]