קרדיט לתמונה: taltal
חלוקת ארגזי המזון הגדולים היתה במסגרת פעילות קהילתית של המעסיק שלי, מטהקפה. התגייסנו, יחד עם עובדי חברות אחרות ומתנדבים אחרים לפעילות של עמותת שורשים. הפעילות נעשית כבר מספר שנים. רשימת הנזקקים (בעיקר נשים מבוגרות) הגיעה ממלחקת הרווחה של עיריית תל אביב.
אין ספק שמילות התודה החמות שקיבלנו בששת הבתים שפקדנו שווים את הגב התפוס שלי. זאת הרגשה נהדרת לתת למי שחסר לו. אני אכן מרגיש שעשיתי מצוה, ששימחתי כמה אנשים בודדים בכפר שלם וביפו.
זאת לא הפגנה שלאחריה מרביצים ארוחה טובה, או עוד פוסט מחאה שנכתב מתחת למזגן שעושה נעים. פעילות פיזית שכוללת מפגש עם אנשים שהם לא כמוני היא בעלת ערך רב.
ובכל זאת, קצת מחאה. אנשי עמותת שורשים, כמו אנשי עמותות נוספות, באים עם כוונות טובות וטהורות לעזור. אבל גם הם תורמים להתנערות של המדינה מהאחריות שלה. הן נכנסות לואקום שהמדינה יוצרת, ועוזרות לה לסגת עוד קצת מהעזרה שהיא חייבת לחלשים.
במדינה מתוקנת, חברת ההייטק שאני עובד בה, כמו חברות אחרות, לא היו צריכות לתרום לקהילה באופן הזה. המסים אותם משלמת החברה (באופן ישיר ודרך משכורות העובדים) מגיעים למדינה שאמורה לטפל באותם מקרי סעד.
יום אחד ייתכן שגם אני אגיע למצב מצוקה בו אזדקק לסיוע. לא לעולם חוסן בתוך החדר הממוזג ומכונת האספרסו. אם חלילה אגיע למצב כזה, אני לא ארצה להיות נתון לחסדיהן של עמותות התלויות בתרומות או של חברות מסחריות. המסים שאנחנו, החזקים בחברה משלמים, אמורים להבטיח לנו שנקבל עזרה עם נזדקק לה. צדק, לא צדקה.
לקריאה נוספת: איתמר מנסח זאת טוב ממני:
מי שמעוניין לתרום באמת לחג, מוזמן מאוד לתרום לתנועה לאיכות השלטון ול”אדם טבע ודין”, שנאבקים בגורמים לבעייה, ולא לארגוני הצדקה למיניהם, שרק מנציחים את המצוקה ומקלים על המדינה להתפרק עוד קצת ממחוייבותה לאזרחיה.
ועוד משהו פוליטי לפני החג: משוררים וכתבי עת מתל אביב מתארגנים לארוע הזדהות עם מפוטרות פולגת, מול השער הסגור של המפעל בקריית גת, 22.4 החל מ 16:00. כל הפרטים כאן.
הצרה היא שלא רק האליטה אשמה
לפני שאני ממשיך , ברור מאוד שהאליטה – הפוליטקיאים ובעלי ההון והמשרתים שלהם – עורכי דין, עיתונאים בכירים וכו’ תורמים להתרחבות הפערים והרס התמיכה החברתית הממוסדת.
אבל. יש גם צד שני למשוואה. הצד הזה הוא האנשים העניים עצמם. ואני אומר את זה בהרבה כאב.
התפקיד של המדינה הוא אולי לעזור, אבל המדינה (או כל מוסד חברתי אחר) היא לא כוח כל יכול.
הדבר הראשון שבולט הוא לדוגמה שבאוכלוסית העניות בישראל יש קצב ילודה גבוה. זה יותר סיבה חשובה מאוד להרחבת הפערים בחברה ולהתדרדרות מערכות החינוך הסעד והרווחה. בסיס המיסים משולם בעיקר על ידי החברה החילונית העשירה יותר. אבל קצב הגידול של אוכלוסיות החרדים והערבים גבוה יותר – ולמרבה הצער הם גם מרווחים הרבה פחות ולכן משלמים כמות קטנה בהרבה של מיסים – כך שגדל הפער בין בסיס המס לבין גודל האוכלוסיה שהוא צריך לממן.
כמובן שגם האליטה שותפה למחדל בתחום הזה- לא מדברים על נושא האוכלוסין, עד לפני זמן לא רב היו הטבות ענקיות למשפחות מרובות ילדים וגם כעת ההטבות הן גדולות – ועדיין בסופו של דבר האחריות היא קודם כל של כלל הציבור – כולל העניים.
דרור, אין ספק שיש גם עניים שאשמים במצבם. לא חסרים אנשים דפוקים שדפקו את עצמם. גם תמיד יהיו עניים. זו תופעה שאי אפשר למגר לחלוטין.
בשנים האחרונות חל גידול בכמות העניים, ולא מדובר רק חרדים וערבים. אגב, יש ירידה בילודה אצל ערבים. יש לא מעט משפחות “רגילות” עניות, אנשים עובדים שהם עניים ויותר דרי רחוב. במקביל יש גם פריחה של המגזר השלישי – כמו עמותת שורשים.
ברור שהאחריות היא שלנו, אנחנו בוחרים את המנהיגים שלנו.
שלום יוחאי,
,
תודה על האזכור,
ויישר כוח על כל פעילותך.
חג שמח
איתמר
ראוי להזכיר גם את החברות שבשונה ממטהקפה משלמות לעובדיהן (טוב חוץ מלמנהלים) שכר רעב
ושולחות אותם להתנדבות-חובה בעמותות החסד והצדקה.
יוסי גורביץ’:
http://www.scup.co.il/scoop/article.html?id=14837
יחימוביץ’ כותבת גם עליהם וגם עליך יקירי
http://www.blacklabor.org/?p=2258
“הגר היקרה
כל הכבוד על המכתב, אתם כל כך צודקים, שזה כואב.
באופן כללי קמפיינים מתוקשרים על “עזרה לקהילה” הפכו למפלטם הזמין של מעסיקים גדולים אשר בו בזמן עושקים את עובדיהם.
ראי את המקרה האבסורדי של שופרסל, אשר מאלצים את הקופאיות שלהם, המועסקות בשכר רעב, “להתנדב בקהילה” על חשבון ימי החופשה שלהן.
גם בחברות הייטק יש בשנים האחרונות הפעלת כפייה סמויה על העובדים “לתרום” לקהילה. יש כאן אלמנט קשה של טוטליטאריות של המעסיק, אשר משתלט גם על הפנאי של העובד ועל העדפותיו החברתיות.
אני אומרת: אל תעשו טובות, אל תתרמו, אל תצבעו מתנסים ואל תחלקו מנות לעניים בפסח (הכל תוך יחסי ציבור רועשים) – די לי בכך שתשלמו לעובדיכם את מלוא הזכויות, אפשרו להם להתארגן, ואל תעסיקו עובדי קבלן. זו תהיה התרומה הגדולה ביותר לחברה.
על כן מכתבכם למכון התקנים הוא כה מדוייק וכה חשוב.
אין בעיני סתירה בין מדיניות סוציאלית הוגנת וצודקת ובין פעילות קהילתית וולונטרית של האזרחים. בשנים האחרונות,כמובן, החלק של החובה מתוקף הסדרה(“צדק”) מצטמצם ווהולך וזה ראוי לגינוי ולתיקון.
טוב בעיני שהמדינה לא תחלוש על ה”כל”. וגופים אזרחיים למיניהם חושפים את המדינה כאליל שחייבים לשאול עליו שאלות ולערער על העבודה הזרה לו.
בהקשר זה,אינני מוכנה שהמדינה תנהל את הגוף ואת כוח ההולדה שלו, וודאי שאני מתנגדת לניהול חיים בדמות שימוש פוליטי של הרחם על ידי כל הצדדים. זה בעיני הצד השני של ההפקרה על ידי המדינה ,אופן של ניהול החיים והמוות,שחותר לטוטאליות של שליטה והכפפה..
הפעולה שלכם,יוחאי,וודאי ראויה ומבורכת לנתרמות ולנותנים כאחד.
איתמר, תודה וחג שמח גם לך.
איתי, עד כמה שאני יודע, מטהקפה לא יצאה בהודעה לתקשורת על ההתנדבות. הפרסום פה בבלוג שלי הוא סוג של פרסום, אך הוא נעשה מיוזמתי החופשית. גם הפעילות שעשינו נעשתה על חשבון זמן העבודה, ומי שלא רצה, לא השתתף. לשמחתי, המעסיק שלי שונה מאוד משופרסל, לפחות במקרה הזה. בגלל שמדובר בחברת הייטק, כוחות השוק גורמים למשכורות גבוהות, ולכן אין עושק עובדים. אני מקוה שהמצב הזה יישמר גם בימים קשים יותר.
נורית, אני גם לא רוצה שהמדינה תשתלט על כל החיים. ברית המועצות אינה הדגם שלי, ובטח לא סין, שם הילודה נעשית תחת פיקוח אכזרי.
אני מסכים איתך לחלוטין.
הארגונים החברתיים השונים תורמים רבות לחברה שלנו.
בטווח הקצר הם מאפשרים לחסרי המזל מבינינו להמשיך להתקיים עם מעט כבוד.
בטווח הארוך, לעומת זאת, הם ממלאים חור שאילולא היו ממלאים אותו, ממשלת ישראל הייתה צריך למלאו. וזהו, הרי, תפקידה.
אז האם לעזור, או לא? כל אחד בצו מצפונו.
הלא, רבות יצא לנו (לך ולי) לדבר על מדיניות המיסוי בארץ, וכמה שהיא מקוממת אותי.
לא איכפת לי לשלם הת המיסים הגבוהים שאנו משלמים במדינה.
איכפת לי שאני לא מרגיש שאני מקבל עליהם כל תמורה.
אגב, כמה מחברינו המשותפים השתתפו במבצע?
וכעת לעבודתי הקבועה:
“כמה אנשים כמה בודדים” – יש פה כמה “כמה” מיותרים.
“עםמפוטרות” – חסר רווח.
תודה ברטנדר, גם אני מסכים עם מה שכתבת. נראה לי שרוב האנשים השתתפו. חוץ משתי נשים בהריון ועוד מבריזנים בודדים, היתה התייצבות גדולה.
תודה על התיקונים, אני מסדר את זה מיד
Thank you. Super page